תומר חיים, מדריך טיסה

דרושות רגליים עובדות

היו היה פעם מטוס. במטוס היו מאזנות רחבות והגה גובה חזק, מקזז נוח, מצערת זריזה והגאים שהיו פועלים בלי הרף.
כל ההגאים היו זזים ושמחים, רוקדים אחד עם השני כל הטיסה, אך היה הגה נוסף שנזנח בצד.
הוא היה עצוב ההגה - כמעט ולא משתמשים בו, לא מזיזים אותו - מדוע?

לילה אחד, כשהיה בודד וקצת תקוע, הופיעו לו בחלום זוג חברות בשם מאזנות.
המאזנות שאלו את ההגה הבודד, למה אתה עצוב? ובכלל איך קוראים לך?
השיב ההגה, קוראים לי הגה כיוון ואני עצוב כי אף אחד לא משתמש בי ואם כן אז לא בצורה הנכונה ובטח לא בתזמון הנכון.

אתה מתאים לנו ממש! - אמרה אחת מהמאזנות.
הנה תראה: כשאחותי עולה, אני יורדת וגם ההפך. כשזה קורה, המטוס מחליק ונראה טס עקום.
אם תזוז בתיאום איתנו - המטוס יטוס ויפנה לכיוון שאליו מצביע האף - זה מעולה! אנחנו צריכות אותך!

שמע את זה הגה הכיוון וחיוך עלה על פניו, אם אזוז בתיאום עם המאזנות, הטיסה תהיה יציבה, בטוחה, מדוייקת ומקצועית! אני הגה חשוב! אם לא החשוב מכולם!!

שמח ההגה, שמחו המאזנות ופרסמו מודעה:
דרושות רגליים עובדות.

כמו שדי הבנתם - אני אחרוג ממנהגי והמאמר הזה יתרכז בתפעול הגה הכיוון באמצעות הרגליים.

כשאני מבצע רענונים ומבחני רמה לטייסים פרטיים ולעיתים גם מסחריים, אני מופתע (ולא מופתע) לגלות מחסור די גדול בעבודת רגליים וכתוצאה מכך זו כמעט תמיד ההערה הכי דומיננטית שלי בתחקירים שלאחרי הטיסה.

זה לא שלא משתמשים ברגליים כמו שרובם ככולם משתמשים בהן רק כשצריך אותן באופן מובהק בפניות ובזמן נחיתות והפעלה קרקעית של המטוס, ומזניחים את הרגליים בהרבה מצבים בהפעלה השוטפת של המטוס
אני יכול להבין את אותם הטייסים - זה מאוד לא טריוויאלי להפנים את העובדה שהסטת הגה הכיוון גם מגלגלת את המטוס ולא רק גורמת לסיבסוב. - על זה אני אדבר רוב המאמר.

השפעות הגה כיוון:

• ההשפעה הראשונית: סבסוב - הסטת האף ימינה ושמאלה
• ההשפעה המשנית: גילגול - הטיית הכנפיים ימינה ושמאלה
• השפעה משנית נוספת היא הורדת אף - כתוצאה מהגלגול

אז מדוע הגה הכיוון משפיע על גלגול?
באופן הפשטני ביותר - אם אני אכניס רגל ימין, המטוס תחילה יסבסב ימינה - כנף ימין תקבל מעט זרימת אויר ותרד בעוד שהכנף החיצונית לפניה - שמאל, תקבל הרבה זרימת אויר ותתרומם - יצרנו גם גלגול ימינה.

השפעה הנוספת היא החלקת המטוס שמאלה אבל נדבר על זה בהמשך.

אז למה לא עם סטיק בלבד?

בתכלס, אפשר לטייל שעה באיזור אימון רק עם מאזנות (אם זה לא היה ככה - היה קשה מאוד לבצע טיסות הכרות). אבל, כל פניה הייתה גורמת לאף המטוס לסבסב לכיוון הנגדי, דבר שהיה מצריך סטיק נוסף כדי לגרום למטוס לפנות, כל זה תוך הורדת אף גדולה יותר והפסד גובה פוטנציאלי.

אותו דבר בהתיישרות מהפניה - אם תתקיים עם סטיק בלבד, תחילה האף יסבסב לתוך הפניה והפניה למעשה תמשיך!! ורק כשנסיים את עבודת הסטיק, הפניה תיעצר.

זו הטסה לא מדוייקת בה אנחנו לא יכולים לקבוע את התזמון המדויק של התחלה וסיום הפניה
ויותר מזה, הפניה לא מתואמת - המטוס מחליק לתוך הפניה, זרימת האויר על הכנפיים לא שווה ואגלה לכם סוד אוירודינמי - מטוס לא אוהב - אבל ממש לא אוהב טיסה בהחלקה - בטח שלא לצורך.

אז - כניסה לפניה ימינה - סטיק ורגל ימינה
התיישרות מהפניה - סטיק ורגל שמאלה
זה שימוש בסיסי שצריך להיצרב בתודעה המוטורית של כל טייס באשר הוא שם
אספר עוד משהו - רוב הטייסים יודעים להשתמש ברגליים שלהם כשמדובר בפניה רצונית שהיתה ידועה מראש. הבעיה היא בטיסה ישרה:

טיסה ישרה:

בטיסה ישרה, אנחנו מטיסים את המטוס לעבר נקודה רחוקה על האופק ומבצעים תיקוני כיוון קלים או תיקוני כיוון כתוצאה ממשב רוח או אויר מחותחת.

פה, אני גיליתי, שהרוב המוחלט של החניכים והטייסים, כמעט ולא משתמשים ברגליים - אם בכלל.
התוצאה היא שימוש יתר במאזנות הלוך-חזור ואף שמטייל שמאלה וימינה הפוך מכיוון הסטיק וכתוצאה מגרר מאזנות. הפעלת הסטיק הגדולה יותר שנדרשת על מנת ליישר את המטוס - גוזלת קשב מהטייס שיתבטא בסטיה מגובה ואלמנטים נוספים.

תחשבו על אויר מחותחת - אם כנף ימין נפלה ונפעיל סטיק שמאלה - הכנף תתיישר אבל האף יסבסב ימינה ונצטרך עוד סטיק שמאלה כדי לחזור לכיוון.


הרי למה כנף ימין נפלה? כי לרגע, בעיצומו של חתחות, היתה על כנף ימין זרימת אויר חלשה יותר.
הכנסה מיידית של סטיק ורגל (בדגש של רגל) שמאלה, מיד תגדיל את זרימת האויר על כנף ימין ותחזיר לה את העילוי ואת החיים. הכנסת הרגל תעצור מיידית את הגלגול ימינה וביחד עם הסטיק, החזרה לטיסה ישרה תקרה הרבה יותר מהר ובלי מאמץ.

כנף התרוממה בגלל משב? תדרכו עליה עם הרגל…

כל מה שכתבתי פה, נכון שבעתיים לטיסה במהירות נמוכה - למשל לטיסה בפיינל.

לכן, סטיק ורגל זה עקרון שצריך להפעיל, גם בפניות וגם בטיסה ישרה על נתיב קבוע:
כל הפעלה של סטיק, חייבת לגרור במקביל אליה הפעלה של רגל לאותו הכיוון.


כמה רגל? כמה שצריך ובדרך כלל זה לא הרבה, העיקר שתנועת הגילגול תהיה מול נקודה רחוקה, ממש כמו חץ למטרה. אם האף פנה החוצה מכיוון הפניה - הכנסנו מעט מידי רגל, אם האף פנה לתוך כיוון הפניה - הכנסנו יותר מידי רגל.

הקו המנחה בטיסה ישרה ובטיסה בכלל הוא למנוע תנועות של האף ימינה ושמאלה כך שישמור על מיקום קבוע במרחב. שימוש נכון ברגליים, מעלה בשיעור ניכר את יכולות השליטה שלנו במטוס, הדיוק בהטסה ומוסיף לנו קשב רב.

הטיסה בנתיב ישר - ולא משנה אם בשיוט או בנחיתה, חייבת להיעשות תוך התנהגות מוטורית אוטומטית של ידיים ורגליים יחד, מבלי לחשוב על זה. דומה לליצן בקרקס שהולך על קביים עם הרגליים ומחזיק אותם גם בידיים. מפעיל יד ורגל יחד.

הגישה לנחיתה:

בפיינל, חשיבות ההטסה המדוייקת גדולה מאוד עד קריטית.
פיינל יציב לאורך זמן הוא היסוד לנחיתה טובה.
תחשבו כמה דברים יש לעשות בפיינל ועם כמה שינויים אנחנו צריכים להתמודד:

• שמירה על מהירות
• שמירה על מצב אף
• שמירה על קו גלישה
• שמירה על ציר מסלול
• תוך כדי הורדה של מדפים
• תוך כדי דיבור בקשר

שינוי אחד גורר שינוי אחר, למשל פתיחת מנוע כדי לשמור על קו גלישה גוררת הרמת אף המטוס וסבסוב שמאלה שדורשת רגל ימין, הורדת אף, קיזוז.
מחסור ברגליים עובדות בפיינל, גם ירדוש תנועות סטיק גדולות יותר, גם יגרום לתנעות אף, ימינה-שמאלה הלוך וחזור - תנועות האף ימינה ושמאלה יגרמו לתנועות אף מעלה-מטה וכל זה חוזר חלילה. באמת חלילה!
שימוש נכון בתנועות סטיק ורגל, ייצבו את המטוס בכיוון הנכון עם אף בכיוון שאנחנו רוצים שיהיה.

סטיק ורגל מאפשר לנו להטיס את המטוס ולא ההפך.
על אחת כמה וכמה - בפיינל - נא להתנהג בהתאם ולהפעיל מתג רגליים, אפשר כבר להכין אותן מראש, בסוף הפיינל, עם תנועות מקדימות וקלות שמאלה-ימינה.
שוב - אנחנו רוצים להטיס את המטוס לעבר המסלול בתנועות מוקדמות וקצרות כמו חץ למטרה!

צפו בהדגמה ותרגול של גלגול המטוס בעזרת סטיק ורגל יחד:

כל הדיבור עד כה היה בהפעלה של סטיק ורגל בתנועה מיידית ורגעית ואחריה שחרור.
אבל יש מצבי טיסה, בהם נדרשת רגל ממושכת וסטיק נגדי - קרוס קונטרול:

• נסיקה
• טיסה איטית
• נחיתה

נסיקה וטיסה איטית:

בשני המקרים האלו, המטוס טס במהירות איטית, עם כוח מנוע וזוית התקפה גדולה כך שהפרופלור גורם לסבסוב המטוס שמאלה. לכן כדי למנוע את הסבסוב ולחזור לטיסה מתואמת, יש להכניס רגל ימין.
כדי למנוע את הגילגול ימינה כתוצאה מאותה רגל ימין - יש להפעיל סטיק שמאלה (קרוס קונטרול).
זה מצב בו נטוס עם מעט רגל ימין בפנים באופן ממושך.
גם במצב הזה אם נצטרך לפנות או לתקן, נעשה זאת עם סטיק ורגל יחד אבל מול "אמצע" חדש בו רגל ימין תמיד מעט בפנים.

נחיתה:

אחד העקרונות של נחיתה נכונה היא לתת למטוס לגעת במסלול רק כשציר האורך של המטוס מיושר עם כיוון המסלול כלומר אף המטוס מצביע לאורכו של המסלול ובנוסף כיוון אף המטוס הוא גם כיוון התקדמות המטוס.
בשביל זה, צריך עבודת רגליים טובה.

בגישה לנחיתה, לאורך צלע פיינל - יכול להיות שאף המטוס לא יהיה מיושר עם ציר המסלול כתוצאה מרוח וזה בסדר. מגובה שבירת גלישה ומטה, יהיה עלינו להסתכל רחוק, לאורכו של המסלול ולסוף המסלול ולהכניס את הרגל הנכונה כך שציר האורך של המטוס יהיה מיושר עם ציר האורך של המסלול.

הרבה פעמים אני רואה חניכים מיישרים ומשחררים.
חברים זה לא נגעת נסעת, רגל נכנסת כדי להשאר, אחרת, אף המטוס יחזור למקום בו היה קודם.
אם הכנסנו יותר מידי רגל, או תנאי הרוח השתנו, נכניס רגל שניה, אבל תמיד תהיה איזושהי רגל.

כשאנחנו מכניסים רגל, המטוס מתיישר על הציר אבל מגלגל לכיוון הכנסת הרגל, לכן, יהיה עלינו להכניס סטיק נגדי - קרוס קונטרול לצד השני.
חשוב לזכור שהרגל רק מיישרת את את המטוס לאורכו של המסלול. את מיקום המטוס מימין ומשמאל לציר נקבע עם סטיק.

אגב, גם ללא רוח, עם הרמת האף להצפה - נקבל סבסוב קל שמאלה על ידי הפרופלור אותו נצטרך לתקן עם רגל ימין וקרוס קונטרול שמאלה

צפו - שימוש ברגליים בנחיתה:

לסיכום:

אז נסכם בזה שאני אוהב רגליים 🦶 אבל תכלס, לא רק אני, גם המטוס וגם יצרן המטוס. הרי לא סתם יש למטוס גם הגה כיוון גדול.
מבחינתי, בטיסה, צריך רגליים עובדות, בלי הפסקה, מרגע הפעלת המנוע ועד לכיבוי המטוס.
תזכרו להשתמש בהן.


בברכת זרוע נטויה ורגל חזקה

תומר חיים CFII 🤗
מדריך טיסה ומדריך תיאוריה מוסמך